ושכנתי בתוכם- התערוכה הקרובה

משכן

19.06-17.08.2023

אוצרות: הארייט פינק ומרים שטרןהווילה, גלריה לאמנות עכשוויתתאריכים האמנים המשתתפים: לסלי אדלר, סטיוארט איזקוף, ג'ודית ג'וסף, דורית יורדן דותן, הווארד לרנר, לסלי נובלר, הארייט פינק, ברוריה פינקל, רוברט קירשנבאום, רחל קנטר, בת' קרנסקי, דבי שור, ??? שחור, מרים שטרן, בן שכטר, אלכסנדרה שונברג, רות שרייבר

"גדול יום שהוקם בו המשכן כיום שנבראו בו שמים וארץ" (מגילה י)

המשכן המקראי, אוהל מועד, שנבנה במדבר על ידי אמנים מומחים ובראשם בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך, חיבר בגאונות בין חומר ורוח. כשבעה פרקים שלמים מוקדשים בתורה לבניית ביתו של הקב"ה וחפצי הקדושה שהוצבו בו. כל אחד מהכלים במשכן היווה יצירת אמנות בפני עצמה, מלאת רבדים וחשיבה מעמיקה המשלבת תוכן וצורה: הפרוכת, המסך, המזבח, הכיור, השולחן, ארון הברית, המנורה ועוד. בכולם הושקעה מחשבה רבה, עד כי חכמים השוו אותם ואת המשכן לעולם כולו: "ללמדך שהמשכן שקול כנגד כל העולם" (מדרש תנחומא פקודי, ג).

התערוכה משכן משלבת אף היא בין חומר ורוח, אומנות ואמנות. היא עוסקת בחומרים היומיומיים ובשאלות הרוחניות הגדולות שהעסיקו את עם ישראל מלכתו במדבר ועד ימינו היום: מה מקום הקודש והחול? מהו מגדר? מהי שפה?

העבודות בתערוכה עוסקות בהיבטים חברתיים של קדושה ושאיפה לתיקון עולם. הן בוחנות נוודות, קיימות, אחדות, מפלט, מקלט וחיי מדבר. הן מעלות דילמות קשות (שאלת הצדק במערב אפריקה), ומפנות אותנו לקריאה חדשה בתכנים מקראיים, כמו לדוגמה הצגת דיני השבת שנלמדו מבניית המשכן, כפנטזיה סוריאליסטית וכאבסורד. כל זה בניסיון לנסח את השאלה המרכזית שבה עוסקת התערוכה, "איה מקום כבודו?" היכן באמת מונחת הקדושה היורדת לעולם. האם ניתן "ללבוש" את המשכן ולעבור ממצב של קדושה למצב של חול, באמצעות הרכבה ופירוק פשוטים של חלל? והאם יש תקדים לכך בעולם הרוח, בדומה לשמיאנה – האוהלים ההודיים שתפקידם זהה?

האמניות והאמנים משלבים בעבודותיהם מגוון רחב של טכניקות ומדיות: הדפסה תלת ממדית, טקסטיל, מיצבים ומוזיקה, ומבררים עבורנו מהי הרמוניה ומהו מתח וחוסר שקט; מהו אור פנימי, מהי תרומה ומה משמעותה של התרומה הנשית בפרט, שאפשרה את בניית המשכן. כמו במשכן, גם בתערוכה זו לנשים תפקיד מרכזי: נשות ישראל במדבר תרמו את תכשיטיהן לבנייתו ואף המראות האישיות ששימשו אותן, הוסבו לפריטי קודש. עבודתה של רחל קנטר, 'בידיים שלנו', בוחנת את תרומתן של הנשים לבניית המשכן אז והיום. קנטר יוצרת את הפרוכת כשמיכת טלאים המורכבת מתמונות רקומות של ידיים ושמות של נשים, ותלויה כווילון ארוך, מהתקרה ועד לרצפה. הפרוכת במשכן המקראי שימשה כמחיצה האחרונה שהפרידה בין החלל המרכזי לקודש הקודשים. בבחירה זו מעמידה האמנית את יצירתן של הנשים בחזית. שם, מן המקום הקדוש ביותר, היא מלמדת על מעמדן ותרומתן לקהילה.

'הווילה' – גלריה לאמנות עכשווית, מארחת את התערוכה משכן. בחזונה עומד פיתוח אמנות יהודית וישראלית ועידוד יצירה של אמנים יהודים מרחבי הארץ והעולם, באופן שמסמן טריטוריות חדשות ומפנה זרקור אל אמנות נשית־חברתית אלטרנטיבית.

אנו שמחים לשכן במבנה 'הווילה' את התערוכה הקבוצתית משכן, באוצרותן של הארייט פינק ומרים שטרן. ולהעניק להן, ממש כמו במשכן, מקום שבו האור האלוקי וביטוייו העכשוויים יכולים לשכון.

ד"ר אפרת גרוסמן

ראש המכללה האקדמית אמונה לאמנויות ועיצוב