דבר ראש המחלקה

מחלקת לימודי היהדות במכללת אמונה
דבר רב המכללה
האגף ללימודי היהדות במכללת אמונה עוסק בהתוויית הקו החינוכי והרוחני של תלמידות המכללה, והוא משולב באופן אינטגרלי ומהותי בלימודים השוטפים במכללה.
כיוון שמכללת אמונה היא המוסד המוביל כיום בתחום לימודי האמנות והתיאטרון ברוח עולם היהדות, הרי שהמכללה שמה לה למטרה לעצב את השילוב הנכון ואת הרוח הנכונה ביחס שבין לימודי היהדות והאמנות.
המכללה רואה לעצמה יעוד להגשים את חזונו של הראי"ה קוק זצ"ל, שכתב כך על תפקידה של האמנות:
"להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעומק הנפש האנושית וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש שלא יצא אל הפועל עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו".
יחס התורה וחז"ל לאמנות
יצירה אמנותית ברוח התורה יונקת את מהותה מבניין בית המקדש, שהוא פסגת האמנות היהודית. בבית המקדש היה קיים מגוון רב של עבודות אדריכלות, אמנות אריגה בבגדי הכהונה והפרוכות, עיצוב ופיסול הכלים והעיטורים השונים, שירת הלווים שהנה המוסיקה היהודית האורגינלית ועוד. אמנות זו היא נחלת העבר, אולם היא גם תקוות העתיד. מרוח זו אנו שואפים לספוג ולהתעצם, כאשר במהלך שנות הלימודים הסטודנטיות גם זוכות לטעום ניחוחות ומראות ממהותו ומהדרו של בית המקדש.
נאמר בדברי חז"ל (שבת קל"ג, ב):
תניא: "זה אלי ואנוהו" – התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה, ציצית נאה וספר תורה נאה, וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן, וכורכו בשיראין נאין.
דהיינו: עלינו להתייחס בחרדת קודש גם אל עיצובו של החפץ בו מקיימים מצווה. ממקורות רבים אנו נוכחים כי לתורה יחס של כבוד אל האמנות והיצירה, דבר המחייב כובד ראש והתייחסות של קודש בבואנו לעסוק בתחום זה.
אולם, מאידך, קיימות גם הגבלות בתחום היצירה והאמנות. הגבלות שעניינן הוא תחום הקדושה.
מדובר בשני איסורים בולטים:
א. איסור עבודה זרה על כל אביזריה.
ב. איסור בתחום הארוטי.
עקב העובדה שיש לגבש ולעצב את המותר והאסור בתחום היצירתי, וזאת על-פי רוח חז"ל וההלכה, שמה לה מכללת אמונה יעד להעמיד את לימודי היהדות במרכז ההוויה הרוחנית והמעשית של היצירה האמנותית של התלמידות.
בתקופת הגלות היחס לאמנות היה קר ומנוכר, והוא הצטמצם לארבע אמות של בתי כנסיות. עול הפרנסה והרדיפות הרבות הם שאילצו את היהודים להתמקד בהישרדות ובחיי השעה בגלות. אולם עם חזרתנו המחודשת לארץ ישראל השתנו פני הדברים. ארץ בה מדרגת גילוי החכמה נמצאת באופן הגבוה ביותר, ובה הדמיון מגיע לכלל תיקון, נותנת כוחות כדי להגיע לדרגת הנבואה. מבהיר הראי"ה קוק זצ"ל (בספר אורות) כי הדמיון של ארץ ישראל הוא צלול וברור, נקי וטהור והוא מסוגל להופעת האמת האלוהית, להלבשת החפץ המרומם והנשגב של המגמה האידיאלית אשר בעליונות הקודש. מדרגת הקדושה בארצנו מוכנה להסברת הנבואה ואורותיה, להבהקת רוח הקודש וזהריו. הדמיון אשר בארץ העמים עכור הוא, מעורב במחשכים, בצללי טומאה וזיהום ולא יוכל להתנשא למרומי קודש ולהיות בסיס להשפעת האורה האלוהית המתעלה מכל שפלות העולמים ומיצריהם, זאת מתוך שהשכל והדמיון אחוזים זה בזה ופועלים ונפעלים זה על זה וזה מזה. על כך נאמר ש"אווירא דארץ ישראל מחכים".
לדעת הראי"ה האמנות מגלה את מה שגנוז בנפש, ולכן קיים חשש לנתינת ביטוי ליצר הרע. אילו דבריו:
שקבורתם היא ביעורם להם, מתוקנת היתד שעל אוזנינו לחפור ולכסות. לכן לא במהות היצירה קיים פסול, אלא באישיותו של האמן היוצר עלול להיות פסול, והוא עלול להכניס אותם ליצירותיו וכך הן נפסלות. על-כן העוסקים באמנות חייבים להיות "אנשי קודש ראויים".
רוח המכללה
מתוך הגישה שהובהרה לעיל לימודי היהדות במכללה פועלים על-פי ההלכה והמחשבה היהודית. דבר זה בא לידי ביטוי בנושאים השונים הנלמדים במסגרת המחלקה ללימודי היהדות, זאת כדי שבוגרות המכללה יתנו ביטוי ל"עשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ומתוך הקדושה והדמיון הפנימי יתנו ביטוי לאמנות הפלסטית ולתאטרון.
צוות המכללה ונושאי הלימוד
בצוות המכללה נמצאים רבנים תלמידי חכמים, אשר מתמודדים עם החלק ההלכתי והרעיוני, ומעשירים את השכלת הבנות ורוחן.
הקורסים חלקם נלמדים כיום דרך הזום, וחלקם משולבים במסגרת הקורסים המעשיים, כל זאת במטרה כאמור לתת כלים בסיסיים לצורך קידום הסטודנטיות בתחומן ובחיבורן לעולם היהדות.